שנת 2012 התחילה בתנופה של תיקון חד בשערים בארץ ובחו”ל. האם התיקון הזה מבשר שינוי מתמשך במגמות השווקים?, או אולי זה אחד מהתיקונים שבמהרה יפנו את מקומם לטובת המשך הירידות?. את התשובה לשאלה הזאת איש אינו יודע, וגם אנחנו לא מתיימרים לדעת. מה שכן ידוע הוא: בעבר, כמעט כל ירידה חדה בשערים הסתיימה בעליות שערים מהירות וניכרות, שהביאו בסופו של דבר את השווקים למקום יותר גבוה מהמקום בו היו לפני המפולת.

המצב הפוליטי והכלכלי בתחילת 2012 נראה לכאורה מסובך ומדאיג. במצב כזה קשה למשקיעים להיות אופטימיים. בכל זאת, אם נאטום את אוזנינו לדברי שגרירי הדיכאון, ניווכח שבשוקי ההון נוצרו הזדמנויות קנייה: אגרות חוב של חברות יציבות נושאות היום תשואות גבוהות במיוחד ומהוות הזדמנות השקעה שאולי נתגעגע אליה בעתיד. גם חלק ניכר מהמניות נסחרות לאחר 2011 במחירים נוחים מאד לרכישה. בתנאים הדינאמיים בכלכלה ובשוקי ההון של השנים האחרונות, צריך להתייחס לאזהרות ולהפחדות בספקנות: כדאי לזכור שהתחזיות שניתנו לפני תחילת 2011 היו אופטימיות ומה הייתה המציאות באותה שנה כולנו יודעים. סוכנות דירוג בינלאומית הורידה לפני מספר חודשים את הדירוג של ארצות הברית. מיד לאחר מכן הייתה דווקא התנפלות קנייה של אגרות החוב האמריקאיות ומחיריהן נסקו. הנה בימים אלה הורידה סוכנות הדירוג את הדרוג של צרפת ספרד ואיטליה, והשווקים כבר בכלל לא התרגשו. גם אם נניח שיהיה מיתון בשנה הבאה, מצב זה יטמון בחובו כמה נקודות חיוביות. למשל: שמירה על ריבית נמוכה, תמריץ חזק לפירמות להתייעל לחפש שווקים חדשים ולשמור על רמת הוצאות נמוכה, ופעילות ממשלתית לעידוד המשק ולהרחבת נזילותו. פעילויות מהסוג הזה, עשויות לגרום להפתעות לטובה בשוקי ההון.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

גרמניה כמנהיגה הכלכלית של אירופה הייתה מרוצה מקיומה של רמת החיים ה”מזויפת” ביבשת. רמת החיים הזאת אפשרה לגרמניה למכור את תוצרתה לאירופה, וגם מנעה אי- שקט פוליטי וחברתי ביבשת, שהיה עלול לפרוץ אם היו נוצרים הבדלים גדולים מדי ברמות החיים בין הארצות. התהליך פעל יפה, עד שעל רקע העדר צמיחה מספקת בשנים האחרונות בארצות החלשות, התבררה ההפרזה בגודל החוב של ארצות אלו. במהירות התפשט חוסר אמון גדול באגרות החוב שלהן במידה כזאת, שלא הייתה להן יכולת להמשיך לגלגל את החוב כבעבר, אלא במחיר בלתי אפשרי. אירופה נלחמת כעת על חייה הכלכליים והפוליטיים. אין ברירה אחרת, באילוץ של המציאות, ומתוך הכרח, בסופו של דבר ימצא ההסדר שיחזיר את האמון בבנקאות האירופאית, את האפשרות להנפיק שוב אגרות חוב באירופה, (בלבוש כזה או אחר), ולגייס אשראים בריבית סבירה. יחד עם זאת, ברור שאי אפשר יהיה להמשיך באותה רמת חיים ורמת ההוצאה על תצרוכת כפי שהייתה לפני המשבר, וכבר כעת הונהגו באירופה קיצוצים תקציביים חריפים – למרות מהומות הרחוב שהם מעוררים. כתוצאה של קיצוצים תקציביים בסביבה כלכלית חלשה, ייווצר באירופה מיתון, או לפחות סטגנציה. גם גרמניה, שהייצוא שלה לאירופה יצטמצם מאד, לא תימלט מהשפעות המיתון.

לגבי שוקי ההון, משמעות התהליכים הנ”ל אינה בהכרח שלילית: בשלב ראשון, עצם ההגעה להסדר תקפיץ את השווקים הסובלים מחולשה קשה כבר יותר משנה. לאחר מכן – אם וכאשר יגיע המיתון, אין לדעת מה יהיה עומקו ומה יהיה משך הזמן שלו, ובעיקר- לא מן הנמנע שרמת השערים הנמוכה בשוקי ההון מבטאת כבר כעת את התסריט הכלכלי העתידי הגרוע ביותר. בזמן האחרון נוכחנו לדעת מספר פעמים שכל פרסום על כך שמתהווה איזה שהוא שמץ של הסדר, גורם מיד לעליות שערים. בשבוע האחרון של נובמבר הגיעו הבנקים המרכזיים של אירופה וארה”ב להסכם המקל על העברת מטבעות בין הבנקים. חשיבות ההסכם הייתה בהרגעת בעלי פיקדונות דולריים בבנקים אירופאים מפני האפשרות שבמהלך המשבר לא יהיו בידי הבנקים באירופה דולרים בכמות מספקת כדי להיענות למשיכות דולריות בהיקף גדול. להסדר הזה אין חשיבות גדולה בטיפול בבעיה המרכזית הקיימת באירופה, בכל זאת הוא הספיק כדי להטיס את הבורסות. (הבורסה בגרמניה עלתה ב 10% בשבוע האחרון של נובמבר). לדעתנו, אפשר להניח שייצוב של המשבר הפיננסי בהסדר סופי, יפתח פתח להתאוששות נאה ברמות השערים במניות ובאגרות חוב מסביב לעולם, אפילו על רקע של מיתון.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

רק ירדה לנו דאגה אחת מהראש וכבר התגברה דאגה אחרת : אומרים לנו שאיטליה תפשוט את הרגל, ואחריה צרפת, אירלנד, ספרד, ופורטוגל. שוק ההון מגיב לפי השגרה הרגילה: המחירים נעים לפי הכותרות בתקשורת. מה יקרה אם בפועל איטליה לא תשלם את חובותיה ?. מי שבעיקר יפגע מאי תשלום החובות הם בנקים אירופאים, ובמיוחד בנקים גרמניים שמחזיקים באגרות חוב איטלקיות ושל שאר מדינות אירופאיות שלא יצליחו במציאות הקיימת למחזר את חובותיהן. המכה שתונחת על הבנקים תהיה גדולה, ולא תאפשר למערכת הפיננסית (והפוליטית) להמשיך ולתפקד כרגיל. לכן, ככל שהמשבר יחריף, כך תתעורר דחיפות רבה יותר לפעול כדי למנוע את פשיטות הרגל בפועל של בנקים לכל אורך ורוחב היבשת. מדינות אירופה, ובמיוחד גרמניה וצרפת באמצעות המוסדות הפיננסיים האירופאים המרכזיים יאלצו להמשיך לפעול בכל סכום שנדרש כדי לרכוש אגרות חוב ולשמור על שארית אמון הציבור בבנקים.

 במשבר 2008 בארה”ב, הגענו למצב של התמוטטות בפועל וסגירת מאות בנקים ומוסדות פיננסיים. המערכת עמדה בפני קריסה מוחלטת. השלטונות נאלצו להוציא לפועל תוכניות סיוע אחת אחרי השנייה, בכל פעם בהיקף גדול יותר, עד שהגיעו לייצוב יחסי של המשבר. אירופה ללא ספק למדה את המשבר האמריקאי ואת השגיאות שבטיפול בו. מנהיגי אירופה יודעים שרק הפעלה של משאבים כספיים גדולים מאד תעצור את התפתחות המשבר הפיננסי. בינתיים, חילוקי דעות פוליטיים – איך לחלק את הנטל בין המדינות ובין המוסדות הפיננסיים המרכזיים באירופה, מעכבים את הפעלת “התוכנית הגדולה”. ניסיון העבר מלמד שככל שיעבור הזמן, החרפת המשבר תאלץ את מקבלי ההחלטות לגשר על חילוקי הדעות ולפעול. מובן שעצירת המשבר הפיננסי אין פרושה פתרון של הבעיות הבסיסיות הקשות של הכלכלה האירופאית, אבל, הנושא הזה מחייב דיון נפרד.

עליות השערים בחודש אוקטובר, שהיו חדות במיוחד, (כשנראה היה שמסתמן סיכוי להסדר באירופה), מראות לנו עד כמה המחירים בשוק ההון נמוכים כעת. השוק ממתין לסימן חיובי כדי להמשיך בתיקון המחירים. עד מועד כתיבת הסקירה הזאת, הסימן החיובי עדיין לא הגיע.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

אבל, לא מן הנמנע שהירידות ימשיכו עוד, עד ש”יגמרו המוכרים” ותתחיל תפנית. מניסיון העבר אנו יודעים שמה שנראה כבור ללא תחתית הופך “באופן מפתיע” לרמה של מקפצת מחירים. מתי זה יקרה? – זאת שאלה שאין לה תשובה.

מצב הכלכלות בעולם המערבי מסובך: המשקים הבעייתיים באירופה נאלצים לעבור לצעדי ריסון מתבקשים. אם הם יצליחו במאמצים לצמצום רמת החיים וההוצאה הציבורית אז בשלב הראשון תקטן הצמיחה, ובהעדר צמיחה, מהיכן יגיעו המשאבים הדרושים לפירעון ההתחייבויות שלהן?.

גם בארה”ב המצב לא מעודד, אבל שונה. שם הפתרון עשוי להגיע בפחות קושי: המשק האמריקאי מאד גדול, יש שם ממשל פדראלי אחד, שלא כמו באירופה, קיים ביקוש גדול לאגרות החוב שמנפיק הממשל, וקיימת אבטלה גדולה בכוח העבודה ובאמצעי יצור אחרים. מנקודת מוצא כה נמוכה, יש בארה”ב סיכוי להצלחת צעדי החרום שהממשל נוקט בעקביות בהזרמת נזילות רבה למשק.

בישראל התהווה לאחרונה מצב שבו מחירי אגרות החוב הקונצרניות ירדו בשיעור כזה, עד שהתשואה שאפשר עכשיו לקבל על אחזקת אגרות חוב עם דרוג די גבוה היא בסביבות 7 – 8 אחוזים, צמוד למדד. במצב עניינים זה, אותן אגרות חוב קונצרניות שירדו בחוזקה בגלל אווירת הבהלה בשוק, לא רק שמאפשרות להימצא כעת באפיק השקעה עם תשואה יוצאת דופן, אלא, שרוכשי האגרות בימים אלה, עשויים ליהנות מרווחי הון מהירים וגבוהים, הרבה לפני מועד הפדיון של האגרות.

כמובן שקיימים מחירי שפל גם במניות, כולל מניות של חברות מעולות, המציגות עליות ברווחים באופן רציף במשך רבעונים רבים, וחברות המוציאות לפועל תוכניות השקעה להרחבת פעילותן בארץ ובחו”ל. גם במניות אלה גוברת יד המוכרים שלוחצים על המחירים ומשחקים בזאת לידי הרוכשים.

שימו לב מי הגורמים המביעים באופן קבוע דעות על הצפוי בשוקי ההון: אנשים מהאקדמיה, פרשנים מהטלוויזיה ועיתונאים. זאת קבוצה של אנשים שמעולם לא ניהלו תיקי השקעות וכנראה לא ניהלו דבר מעולם. הנבואות שלהם מתאפיינות כך: כאשר השוק בירידות, הם מזהירים מפני המשך ירידות. אבל, כאשר השוק בעליות – הם שוב מזהירים מפני ירידות מחירים כי “המחירים גבוהים מדי”. האם זכור למישהו מקרה שבו הנמנים על הקבוצה הזאת העזו להמליץ על קניות עקביות כאשר השוק בירידות חריפות, נמצא בשפל, ומצב הרוח הכללי שפוף?. והרי ניסיון העבר מוכיח שדווקא זאת התקופה הנכונה לרכוש ניירות ערך…

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

 בישראל התעורר לאחרונה עיסוק אינטנסיבי באגרות חוב שהנפיקו “הטייקונים” מחשש שלא יוכלו לפרוע את חובותיהם לציבור, לאחר שגם הם מימנו את רכישותיהם על ידי לקיחת אשראים וגלגול אגרות חוב משקיעים חוזי שחורות מכרו בבהלה אגרות חוב קונצרניות בסכומים גדולים. ירידת השערים שנגרמה מכך הביאה למצב שבו אפשר לרכוש היום בארץ אגרות חוב קונצרניות בתשואות מאד אטרקטיביות למועד הפדיון.

הנושאים שהכי מדאיגים שלטון של כל מדינה הוא גודל האבטלה והעדר צמיחה כלכלית – נושאים שכמובן קשורים זה בזה. במשטר דמוקרטי המפלגות שבשלטון מאבדות את השליטה אם לא נפתרות בעיות האבטלה והצמיחה בתוך הקדנציה שלהן. במצב הכלכלי הקיים כעת בעולם המערבי, אם לא יחול שיפור משמעותי במצב האבטלה, אפשר לצפות להחלפת השלטון במדינות אחדות. זה יביא לזעזועים פוליטיים, בנוסף לזעזוע הכלכלי. שוקי ההון בעולם חוששים מפני הזעזועים האפשריים ומקדמים אותם במכירת ניירות ערך ובירידות מחירים, כפי שחווינו כמעט לכל אורך שנת 2011.

שאלת השאלות היא האם יצליחו מאמצי המדינות שבמשבר לצאת מהמצב בו הן נמצאות ולחדש את הצמיחה הכלכלית, או חס וחלילה – יכשלו בכך. שאלה קשורה היא האם השווקים כבר מגלמים במחירים את הסצנריו הגרוע ביותר – ואז אפשר רק להיות מופתע לטובה, או אולי הרעה הגדולה עוד לפנינו. מספר התשובות לשאלות אלה הן כמעט כמספר האנליסטים העוסקים בכך.

הנטייה שלנו היא לבחור בצד האופטימי. זיכרון המשברים הכלכליים הקודמים עדיין קיים אצלנו. גם הם נראו בזמנם כמשברים סופניים ללא פתרון, אבל, לא עבר זמן רב עד שחלפו ונשכחו. לקח חשוב מאד נשאר לנו מאז, והוא מוכיח את עצמו שוב ושוב: מי שמוכר את אחזקותיו הפיננסיות בעיצומו של משבר, במחירים של משבר, תמיד מפסיד. ציבור משקיעים שמכר את אחזקותיו במשבר שנת 2008 נדהם להיווכח באיזו מהירות חזרו המחירים הקודמים. כמעט מיותר לציין את הרווחים היפים שעשה מי שקנה את ניירות הערך שנזרקו בבהלה באותה שנה. כדאי לציין באוזני מי שיש לו הרגל למכור בבהלה: כשאתה מפסיד – אל תפסיד את השיעור.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

בשנים האחרונות, שוקי ההון (והמטבע) הפכו להיות תזזיתיים מאד. צריך להצטייד במידה רבה של קור רוח וניסיון כדי לא לעשות שטויות. רמות שפל משמעותיות ודרמטיות אחדות כבר היו לנו בשנים האחרונות, במיוחד יש לציין את שנת 2008 שנחשבה כ”מפולת המאה” ובמהלכה נחתכו המחירים בעשרות אחוזים ואמצעי התקשורת הרבו בפרסום נבואות אפוקליפטיות על סוף עידן המניות לשנים רבות. כזכור, בסופו של דבר, במהירות רבה, השערים חזרו ועלו אל מעבר לרמות המחירים שלפני המפולת. משקיעים סבלניים ובעלי כוח סבל קיבלו פיצוי על סבלנותם. והמפולות? – שכחנו מהן.

 התווסף לאחרונה גורם נוסף המטיל צל כבד על שוק ההון בארץ: החששות מפני “ספטמבר”. החוששים סבורים שאם תוכר מדינה פלסטינית ע”י עצרת האו”ם, הדבר הזה יביא לגל של מהומות ואינתיפדה, שלא לדבר על החרמת תוצרת ישראל בשווקים הבינלאומיים.

לדעתנו, לא בהכרח קיים הקשר הזה שבין ההצבעה באו”ם לבין מה שיקרה בשטח ובשוק ההון. דנו בעניין הזה בסקירה קודמת ואין טעם לחזור על כך. בכל מקרה, אנחנו לא מאמינים שיש לבצע הערכות מיוחדת בהשקעות לקראת “ספטמבר”. מהומות, מלחמות ומשברים, ברוב המקרים פורצים במפתיע, ולא כאשר כל העולם ואשתו “יודעים” שיהיו מהומות. עדיין קיים סיכוי סביר לדעתנו ש”ספטמבר” יתברר כחשש שווא בשוקי ההון. בכל מקרה, כבר ראינו בעבר הקרוב מלחמות שבהן שוק ההון עלה תוך כדי הלחימה.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

מנקודת ראותו של המשק האמריקאי, החלשות הדולר היא תופעה רצויה: מחירי הייבוא לארה”ב מתייקרים, מחירי היצוא הופכים ליותר תחרותיים, חובות ממשלת ארצות הברית נשחקים, ובכך נוצר עידוד לתעסוקה בארה”ב, שבה שעור האבטלה עדיין גבוה.

המצב במשק הישראלי נראה לכאורה יציב ומצליח. אבל, מתרחשים אירועים שמעיבים על השמחה: חלק גדול ממשאבי המשק מוקדשים לתקציב הביטחון ששואב עוד ועוד משאבים ככל שהמצב הגיאו- פוליטי נהיה יותר מורכב וככל שאמצעי הלחימה הופכים למתוחכמים ויקרים יותר. השחיקה המתמדת בהכנסה הפנויה (וגם התכחשות הממשלה להבטחותיה לציבור), מתחילה להביא לתגובת נגד ב”שטח”: עובדים בסקטור הציבורי  מעלים דרישות להגדלת שכרם. (אפילו חברי הכנסת הקימו מקרבם ועדה לקביעת תנאי ההעסקה של עצמם, לאחר שוועדה ציבורית הקיימת לצורך זה “הכזיבה” אותם). דרישות שכר של עובדים בסקטור הציבורי בדרך כלל מתקבלות ברובן, היות והם מספקים שירותים חיוניים, וכן בגלל שבעצם מדובר “בכסף של אף אחד”. התוצאות השליליות של העלאות השכר למשק עוד יתגברו אם וכאשר יחלחלו לסקטור הפרטי.   בסקטור הפרטי חלק מהעסקים מתקיים בזכות העובדה המצערת שהם משלמים שכר מינימום. העלאות שכר ניכרות, (גם אם יש להן מקום מבחינה חברתית ואנושית), יגרמו להעלאות מחירים מצד מי שיכול. בנוסף לכך, הסימנים להתגברות האינפלציה (שחלק ממנה נובע מהעלאת המיסים), גרמו להעלאה בשערי הריבית ולציפיות להעלאות נוספות. כתוצאה מכל אלה, התרחשה שחיקה בשערי אגרות החוב שנמשכת כשלושה חודשים. נראה לנו כעת שהשחיקה הממושכת מיצתה את עצמה, ואנו לקראת סיומה.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

מדדי המניות בישראל ירדו מראשית השנה. אבל, באותו הזמן, המחירים בשוקי ההון בעולם בדרך כלל עלו. אפשר להניח שלא לאורך זמן הבורסה שלנו תמשיך לנוע בכוון שונה מכוון התנועה בשווקי העולם, ולכן אפשר לצאת מתוך נקודת הנחה אופטימית בקשר להתפתחויות אצלנו בבורסה בהמשך הזמן.

 האירועים ביפן: במשך השנים האחרונות התמודדה יפן בחוסר הצלחה בקיפאון שאפיין את הכלכלה שלה. הממשלה ניסתה בדרכים שונות לעודד את הציבור היפני החסכן להוציא יותר מכספו על צריכה ובכך לעודד את הכלכלה, אבל היפנים לא נענו. והנה באו האירועים הטרגיים בימים אלה ביפן, שאמנם מסבים לכלכלה שלה בטווח המיידי נזק כבד באובדן משאבים ובהשבתה רחבה של אמצעי ייצור. אבל, הפעילות ההכרחית של שיקום ההריסות וההזרמה האדירה של כספים מהממשלה היפנית למערכת הפיננסית ולצרכי השיקום, תביא בסופו של דבר, בעתיד הלא רחוק, לחילוץ המשק היפני מהקיפאון הממושך והוא יעלה על דרך של צמיחה. אם היין היפני יחלש (ויש סיכוי גדול שכך יהיה), התרומה לצמיחה תבוא גם מהגברת הייצוא, בנוסף להגדלת הצריכה הפנימית בעקבות הגידול בהוצאות הממשלה. נוכח ההרס הנורא ואירועי הכורים הגרעיניים, קצת קשה לדמיין את השנוי החיובי שיבקע אי פעם ביפן מתוך התוהו ובוהו. אבל, צריך רק להיזכר מה קרה למשקים של גרמניה ויפן אחרי ההרס הקשה שהיה קיים בארצות אלה עם סיום מלחמת העולם השנייה.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

אחרי הנפילות במחירים שחלו אצלנו ביום הראשון למסחר שלאחר תחילת המחאה בקהיר, עברו רק יום יומיים וכבר השווקים חזרו למתווה פעילות נורמאלי המושפע מנתונים כלכליים. אפשר לומר שהתנהגות השווקים מאז בעצם מנותקת ממה שקורה ויקרה במצרים: כל משטר שיהיה קיים שם יהיה כפוף למצב הנתון של העדר תשתית ועודף אוכלוסיה, ולא יוכל לספק פרנסה בכבוד להמוני המובטלים ולרוב הציבור הענק המשתכר שכר דל.

ההשערה כאילו מצרים לא תמשיך לקיים את הסכם השלום עם ישראל נראית לנו מאד מופרכת נוכח התלות שלה בסיוע מארצות הברית ולנוכח הבעיות הכלכליות העצומות שעל המדינה הזאת להתמודד איתן. מלחמה עם ישראל היא הדבר האחרון הנחוץ למצרים וגם אין לה שום סיבה לצאת להרפתקה כזאת.

בסקירה האחרונה ששלחנו, ציינו את הסכנה הכלכלית והחברתית הקיימת בישראל נוכח שחיקת מעמד הביניים ומול המדיניות הכלכלית חסרת החמלה שמנהלת הממשלה. מאז פרסום הסקירה, הנושאים האלה עברו לפתע אל ראש החדשות, והממשלה נאלצה להגיב על התסיסה הציבורית שהתפתחה. תגובתה של הממשלה מעוררת תמיהה ודאגה רבה ביחס לאיכות הניהול הכלכלי אצלנו: אם המיסים וההיטלים הממשלתיים היו נחוצים ונכונים לטובת המשק – למה הממשלה ביטלה אותם ?. ואם הם לא היו ממש נחוצים – למה הוטלו מלכתחילה ?. מה פרוש היד הקלה הזאת על הדק המיסים ?. השיטה הקיימת שבה הממשלה חונקת את המשק ואת המועסקים, מעלה ומורידה מיסים לפי גחמות של רגע, מעבירה כספים בין סעיפים תקציביים במטרה לכבות שריפות ולהרגיע לחצים – מהווה לדעתנו איום ממשי על המשך התפתחות המשק והתמודדותו מול שווקי העולם. למרבה המזל, בינתיים, הרוח היזמית הקיימת בכלכלה שלנו התגברה על המחדלים של ההנהגה הכלכלית. עדיין ענפי תעשיה והייטק רבים אצלנו מובילים בתחומם בעולם, ויש לקוות שהמשק בכל זאת ימשיך להתפתח – למרות ההנהגה הכלכלית הנוכחית הכושלת.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

בישראל התמונה היא מעט יותר מורכבת: מצד אחד המשק שלנו, בהכללה, שרד יפה את המשברים העולמיים שהיו בשנים האחרונות, אבל מצד שני חוזקו של השקל מחבל בהתמדה בתעשיות הייצוא שלנו ובתעשיות המתחרות במוצרים מיובאים. גם התנהגותה הכלכלית של הממשלה מעוררת תמיהה וחוסר אמון: בשנה שחלפה היו עודפי גבייה ממיסים בהיקף לא קטן, ולמרות זאת הממשלה מעלה בהתמדה ובמידה ניכרת את המיסים ואת התשלומים המוטלים על האזרחים. בנוסף, אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של יציאת הממשלה מפעילות בתחומים שהיו בטיפולה באופן מסורתי. למשל: כבישים חיוניים נסללים ע”י גופים פרטיים, והשימוש בהם כרוך בתשלום אגרה. הממשלה גם משכה את ידיה מהטיפול בשכבות חלשות באוכלוסיה וגדל ומתרבה מספר הארגונים האזרחיים הוולונטריים העוסקים במקומה בתחומים אלה. כמו בכל חורף בשנים האחרונות, גם השנה מוקרנות כמעט בכל ערב בטלוויזיה כתבות המציגות את המצב המחפיר בבתי החולים, הנסתמים על ידי חולים עונתיים ופועלים בתנאים לא תנאים, וכך שנה אחרי שנה.                                                     לשחיקה הניכרת ברמת השרות הממשלתי לאזרחים ולירידה המשמעותית בהכנסה הפנויה של מעמד הביניים (שחלקים ממנו גולשים בשנים האחרונות למעמד של חסרי יכולת), יש משמעות כלכלית שלילית בעלת משקל, המצטרפת להשלכות חברתיות מסוכנות של התנהלות ממשלתית נעדרת חמלה. אם המצב הקיים ימשך ואם לא תמצא הנהגה כלכלית בעלת יכולת וחזון כלכלי לטווח רחוק, שתפעל נכון, ההשלכות לעתיד המשק הן עגומות ומדאיגות. אבל, הדיון הזה חורג אל מעבר למה שצפוי בשנת 2011, ובינתיים מותר לקוות ששנוי לטובה בכל זאת יגיע.

אין באמור לעיל משום המלצה לפעולה כלשהי, פיטנגו עשוייה להחזיק בתיקי לקוחותיה, מעת לעת, ניירות ערך המוזכרים בסקירה. האמור בסקירה, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.