מאז תחילת השנה, כל ילד בישראל ידע מה פרוש המילה “ספטמבר”. בספטמבר – כך אמרו לנו, האו”ם יכיר במדינה פלשתינית, הפלשתינים ידרשו שנפנה את השטחים השייכים למדינה שלהם, ואם נסרב, כל אומות העולם יחרימו אותנו מדינית וכלכלית. לא נוכל לייבא ולא לייצא והמצב יהיה נואש. רבים האמינו בתרחיש הזה, שהשפיע מאד לרעה על רמת המחירים בשוק ההון במשך כל השנה. סיומו של מסע ההפחדה היה כרגיל: הקטסטרופה לא קרתה. ספטמבר הפך להיות עוד חודש מן העבר שלא השאיר אצלנו רושם מיוחד, ובאוקטובר לא היה מה שיפריע לשוק המניות לעלות בכ 10%.
רק ירדה לנו דאגה אחת מהראש וכבר התגברה דאגה אחרת : אומרים לנו שאיטליה תפשוט את הרגל, ואחריה צרפת, אירלנד, ספרד, ופורטוגל. שוק ההון מגיב לפי השגרה הרגילה: המחירים נעים לפי הכותרות בתקשורת. מה יקרה אם בפועל איטליה לא תשלם את חובותיה ?. מי שבעיקר יפגע מאי תשלום החובות הם בנקים אירופאים, ובמיוחד בנקים גרמניים שמחזיקים באגרות חוב איטלקיות ושל שאר מדינות אירופאיות שלא יצליחו במציאות הקיימת למחזר את חובותיהן. המכה שתונחת על הבנקים תהיה גדולה, ולא תאפשר למערכת הפיננסית (והפוליטית) להמשיך ולתפקד כרגיל. לכן, ככל שהמשבר יחריף, כך תתעורר דחיפות רבה יותר לפעול כדי למנוע את פשיטות הרגל בפועל של בנקים לכל אורך ורוחב היבשת. מדינות אירופה, ובמיוחד גרמניה וצרפת באמצעות המוסדות הפיננסיים האירופאים המרכזיים יאלצו להמשיך לפעול בכל סכום שנדרש כדי לרכוש אגרות חוב ולשמור על שארית אמון הציבור בבנקים.
במשבר 2008 בארה”ב, הגענו למצב של התמוטטות בפועל וסגירת מאות בנקים ומוסדות פיננסיים. המערכת עמדה בפני קריסה מוחלטת. השלטונות נאלצו להוציא לפועל תוכניות סיוע אחת אחרי השנייה, בכל פעם בהיקף גדול יותר, עד שהגיעו לייצוב יחסי של המשבר. אירופה ללא ספק למדה את המשבר האמריקאי ואת השגיאות שבטיפול בו. מנהיגי אירופה יודעים שרק הפעלה של משאבים כספיים גדולים מאד תעצור את התפתחות המשבר הפיננסי. בינתיים, חילוקי דעות פוליטיים – איך לחלק את הנטל בין המדינות ובין המוסדות הפיננסיים המרכזיים באירופה, מעכבים את הפעלת “התוכנית הגדולה”. ניסיון העבר מלמד שככל שיעבור הזמן, החרפת המשבר תאלץ את מקבלי ההחלטות לגשר על חילוקי הדעות ולפעול. מובן שעצירת המשבר הפיננסי אין פרושה פתרון של הבעיות הבסיסיות הקשות של הכלכלה האירופאית, אבל, הנושא הזה מחייב דיון נפרד.
עליות השערים בחודש אוקטובר, שהיו חדות במיוחד, (כשנראה היה שמסתמן סיכוי להסדר באירופה), מראות לנו עד כמה המחירים בשוק ההון נמוכים כעת. השוק ממתין לסימן חיובי כדי להמשיך בתיקון המחירים. עד מועד כתיבת הסקירה הזאת, הסימן החיובי עדיין לא הגיע.