בהעדר צמיחה כלכלית בשנים האחרונות בחלק גדול מארצות העולם המערבי, פנו הממשלות להנפקות מוגברות של מכשירים פיננסיים באמצעותן גייסו כספים שבהם השתמשו כדי לשמר מעל המים את רמת החיים בארצותיהם. בעיה התחילה כאשר התברר שהצמיחה המיוחלת לא הגיעה, וצריך לפרוע את אגרות החוב. הפתרון היה בדרך כלל גיוס כספים חדשים על ידי הנפקת אגרות חוב חדשות וגלגול החובות. אבל, כשהפטנט הזה תפח, העולם הפיננסי התחיל לתהות, בצדק, האם אפשר להמשיך לגלגל הלאה את החובות והאם בכלל אפשר יהיה לפרוע אותם. בקצרה ובקליפת אגוז, זהו מקור המשבר העולמי בשווקי ההון ובמיוחד בשווקי האג”ח בעולם.
בישראל התעורר לאחרונה עיסוק אינטנסיבי באגרות חוב שהנפיקו “הטייקונים” מחשש שלא יוכלו לפרוע את חובותיהם לציבור, לאחר שגם הם מימנו את רכישותיהם על ידי לקיחת אשראים וגלגול אגרות חוב משקיעים חוזי שחורות מכרו בבהלה אגרות חוב קונצרניות בסכומים גדולים. ירידת השערים שנגרמה מכך הביאה למצב שבו אפשר לרכוש היום בארץ אגרות חוב קונצרניות בתשואות מאד אטרקטיביות למועד הפדיון.
הנושאים שהכי מדאיגים שלטון של כל מדינה הוא גודל האבטלה והעדר צמיחה כלכלית – נושאים שכמובן קשורים זה בזה. במשטר דמוקרטי המפלגות שבשלטון מאבדות את השליטה אם לא נפתרות בעיות האבטלה והצמיחה בתוך הקדנציה שלהן. במצב הכלכלי הקיים כעת בעולם המערבי, אם לא יחול שיפור משמעותי במצב האבטלה, אפשר לצפות להחלפת השלטון במדינות אחדות. זה יביא לזעזועים פוליטיים, בנוסף לזעזוע הכלכלי. שוקי ההון בעולם חוששים מפני הזעזועים האפשריים ומקדמים אותם במכירת ניירות ערך ובירידות מחירים, כפי שחווינו כמעט לכל אורך שנת 2011.
שאלת השאלות היא האם יצליחו מאמצי המדינות שבמשבר לצאת מהמצב בו הן נמצאות ולחדש את הצמיחה הכלכלית, או חס וחלילה – יכשלו בכך. שאלה קשורה היא האם השווקים כבר מגלמים במחירים את הסצנריו הגרוע ביותר – ואז אפשר רק להיות מופתע לטובה, או אולי הרעה הגדולה עוד לפנינו. מספר התשובות לשאלות אלה הן כמעט כמספר האנליסטים העוסקים בכך.
הנטייה שלנו היא לבחור בצד האופטימי. זיכרון המשברים הכלכליים הקודמים עדיין קיים אצלנו. גם הם נראו בזמנם כמשברים סופניים ללא פתרון, אבל, לא עבר זמן רב עד שחלפו ונשכחו. לקח חשוב מאד נשאר לנו מאז, והוא מוכיח את עצמו שוב ושוב: מי שמוכר את אחזקותיו הפיננסיות בעיצומו של משבר, במחירים של משבר, תמיד מפסיד. ציבור משקיעים שמכר את אחזקותיו במשבר שנת 2008 נדהם להיווכח באיזו מהירות חזרו המחירים הקודמים. כמעט מיותר לציין את הרווחים היפים שעשה מי שקנה את ניירות הערך שנזרקו בבהלה באותה שנה. כדאי לציין באוזני מי שיש לו הרגל למכור בבהלה: כשאתה מפסיד – אל תפסיד את השיעור.